דף הבית » כשחיי המשפחה מגיעים לבית המשפט – מבט על דיני המשפחה בישראל

כשחיי המשפחה מגיעים לבית המשפט – מבט על דיני המשפחה בישראל

עו"ד לורה מקסיק

תחום דיני המשפחה הוא אולי התחום המשפטי המורכב ביותר מבחינה רגשית. הפרת הבטחת נישואים, גירושים או פרידה – עם או בלי ילדים, סכסוכי משמורת וחלוקת אחריות הורית, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, לשון הרע במשפחה, חלוקת נטל המזונות בין ההורים, תביעות נזיקין משפחתיות, הם רק חלק מהנושאים המגיעים תדיר לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, ושבהם מטפלים עורכי הדין המתמחים בתחום.
לצד עניינים אלה, שנקשרים פעמים רבות למשברים בחיי הנישואין והמשפחה, כולל העיסוק בתחום דיני המשפחה גם אירועים משמחים יותר. כך למשל, אימוץ ילדים, עריכת הסכמי הורות משותפת וגם טיפול בהליכי פונדקאות, שסופם בהבאתם של חיים חדשים לעולם, הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק בדיני המשפחה.
כך או כך, בין אם מדובר באירוע משמח, ובין אם מדובר באירוע מורכב מבחינה רגשית, נדרשים עורכי הדין בתחום לא רק לידע מקצועי וליסודיות, אלא גם לרגישות רבה, יחסי אנוש טובים ובעיקר – להבנה ואמפתיה כלפי כל המעורבים, גם אם הם נמצאים משני צידי המתרס של ההליך המשפטי.
ניקח כדוגמא את תחום העיסוק השכיח ביותר בעולם דיני המשפחה – תחום הגירושין. לרוב, מקושר תחום זה על ידי רוב האנשים למעין זירת קרב. גבר ואישה, שעד לא מזמן קיימו חיים משותפים, מוצאים את עצמם מתקוטטים בחדרי הישיבות או באולם בית המשפט על משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות ומה לא. אבל זה לא חייב להיות כך. רוב הזוגות כלל אינם מודעים למושג “גירושין בשיתוף פעולה”, המאפשר לזוג להיפרד בדרכי נועם, ללא כל מעורבות של ערכאות שיפוטיות.
הליך הגירושין בשיתוף פעולה שונה מאוד מהליך בבית משפט, שכן בהליך גירושין בשיתוף פעולה מושם דגש לא על הקונפליקט שבין הצדדים אלא על המשותף להם, והוא מתבצע תוך התחשבות בקשר העתידי שיהיה בין הצדדים (כהורים לילדים משותפים) ותוך שמירה על טובת הילדים.
חשוב לציין, כי הליך זה שונה מאוד מפרקטיקת הגישור בהליכי גירושין. בשונה מהליך גישור, המנוהל כולו על ידי המגשר בלבד, בהליך גירושין בשיתוף פעולה שני הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, ולכן ההליך עשוי להיות מתאים גם עבור משפחות בהן קיימים מקרים של אלימות בתוך המשפחה או כאשר קיימים פערי כוח משמעותיים בין בני הזוג.
לרוב, הליך הגירושין אינו עומד בפני עצמו, אלא נלוות אליו מחלוקות שונות הנובעות ממנו, אחת מהן היא הנושא הכאוב של משמורת ילדים. ככלל, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, בשל חזקת הגיל הרך הקובעת, כברירת מחדל, שטובת הילד בשנותיו הראשונות היא להיות עם אמו, למעט במקרים חריגים. ואולם, כאשר עסקינן במשמורת ילדים שאינם בטווח הגילאים בו חלה חזקת הגיל הרך (0-6), עלולות להתעורר מחלוקות בין בני הזוג באשר לשאלת המשמורת.
ככל שבני הזוג אינם מגיעים להסכמות, תידרש מערכת המשפט להכריע בעניין, בין אם מדובר בבית המשפט לענייני משפחה, ובין אם בבית דין דתי שזהותו תיקבע על פי דתם של בני הזוג. ככלל, ידועים בציבור, בני זוג נשואים מאותו מין או בני זוג נשואים המשתייכים לדתות שונות, יגישו את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. במקרה בו בני הזוג בני אותה דת, ייתכן מצב בו אחד מבני הזוג יגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו בן הזוג השני יגיש תביעת גירושין לבית הדין הרלוונטי, שאליה “תיכרך” גם שאלת המשמורת. במקרה כזה, יחל בין בתי הדין דבר המכונה “מירוץ סמכויות”, כאשר הערכאה הראשונה שבה נקבע דיון בתיק, היא זו שתדון בו.
ואולם, את כל זאת אפשר למנוע. אם בני הזוג מחליטים לסיים ביניהם את המחלוקות בדרכי שלום, בשיתוף פעולה ותוך כבוד הדדי, על בסיס ההבנה כי טובת הילד דורשת זאת. יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת נאוה גדיש בתמ”ש 51061-10-15, מיום 04.11.2018:
“הוסכם על ההורים ששאלת המשמורת איננה דורשת הכרעה. בחוכמתם, השכילו להסכים כי האחריות ההורית על הקטינים הינה אחריות הורית משותפת החלה על שניהם…למעשה יש בהסכמות ההורים כדי לבטא את האמור בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו ממילא ההורים שניהם הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם…אין צורך להזדקק למחקרים פסיכולוגיים על מנת לקבוע שילדים בכלל וילדים צעירים בפרט זקוקים לקשר תקין ושוטף עם שני הוריהם, בין אם אלו חיים יחד ובין אם החיים הם בנפרד”
כאמור, כאשר שני בני הזוג מחליטים במשותף שלא להתקוטט ביניהם בבית המשפט בשאלת המשמורת, נדרשת התערבותו המקצועית והמהירה של עו”ד לדיני משפחה, שבאמצעות שילוב של ידע מקצועי ורגישות, יידע להוביל את הצדדים להסכמה מהירה גם בעניין המשמורת.
סוגיה נוספת שלרוב מתעוררת בהליך הגירושין, היא שאלת חלוקת הרכוש. על פניו, החוק הישראלי ברור, והוא קובע חלוקת רכוש שוויונית בין בני הזוג במקרה של גירושין. בפועל, מדובר בחלוקה סבוכה מאוד, בעיקר בגלל הקושי לקבוע איזה חלק של הרכוש נצבר לפני תחילת החיים המשותפים, ואיזה חלק של הרכוש המשותף נצבר במהלך החיים המשותפים. יתרה מזאת, לעיתים גם נכסים שנרכשו טרם הנישואין, יכולים להיחשב לרכוש משותף, כמו גם מתנות וירושות שניתנו לאחד מבני הזוג, יכולים בסופו של יום, להיכלל בחלוקת רכוש. במקרים אלו, מתעוררת השאלה הנוגעת לכוונת השיתוף.
שאלה זו מעוררת קשיים לא מבוטלים, שכן פעמים רבות יטען אחד הצדדים, לרוב הצד המבוסס יותר, כי הנכסים הרשומים על שמו, לא נועדו לשמש את שני בני הזוג במהלך החיים המשותפים. זאת ועוד, מאחר שבירור כוונת השיתוף מקים צורך להכריע בעניינים הנובעים בהלכי הרוח של האדם, בתקופת זמן מסוימת, הקשיים הראייתיים עלולים להאריך את ההליך המשפטי עוד יותר, ולעלות לצדדים זמן וכסף רבים.
מסיבה זו, ובשל מורכבותם הרגשית של הדברים, עדיף לצדדים להימנע מלהגיע לזירת הקרב של בית המשפט, שלרוב אינו תורם מאומה לחלוקה מיטבית – נהפוך הוא. כאשר חלוקת הרכוש נעשית בהסכמה, קרוב לוודאי שהיא תפעל גם לטובת הצדדים, בוודאי יותר מחלוקת רכוש שהיא פועל יוצא של הסדר שאותו בית המשפט כופה על הצדדים, מבלי להכיר את הרגישויות והמורכבויות השונות ביחסים שבין בני הזוג.
כך למשל, הסכם ממון שנחתם בהנחיית עו”ד לדיני משפחה יכול “להקדים תרופה למכה”, במובן הזה שאם חלוקת הרכוש תיעשה עוד בטרם נוצר המשבר, לא ייאלצו בני הזוג להגיע כלל למצב הלא נעים הזה של התקוטטות משפטית. ואולם, גם אם כבר הגיעו בני הזוג למצב של דיון משפטי, הרי שניתן לסיים אותו בדרכי נועם בטרם יכפה בית המשפט הסדר על הצדדים שאינו בהכרח מיטיב עמם.
אולם, העיסוק בתחום דיני המשפחה, כאמור, איננו מוגבל לאירועים הנובעים ממשברים בחיי המשפחה, אלא גם לאירועים משמחים. כך למשל, הליך של אימוץ ילדים נדון גם הוא בבית משפט לענייני משפחה וחלים עליו כל סדרי הדין המיוחדים לערכאה זו.
הדיון בהליכי אימוץ נעשה מכוחו של חוק אימוץ ילדים, הקובע מספר תנאי סף לאימוץ. כך למשל, קובע החוק, כי הפרש הגילאים בין המאמץ לבין המאומץ לא יעלה על 43 שנה, ולא יפחת מ-18 שנה, כי ההורים המאמצים והקטין המאומץ יהיו בני אותה דת, כי על ההורים המאמצים להיות בעלי השכלה של 12 שנות לימוד לפחות ועוד כהנה וכהנה תנאים.
אולם, העיקרון המרכזי הקבוע בחוק האימוץ, הוא עקרון טובת הילד. כך, ככל שבית המשפט מתרשם כי טובת הילד מחייבת את האימוץ, יעניק בית המשפט הזה משקל יתר אל מול העקרונות האחרים הקבועים בחוק. יצוין, כי הליך האימוץ נעשה לרוב תוך מעורבות של שירותי הרווחה, כאשר עובדת סוציאלית מלווה את המשפחה בתהליך ומעבירה לבית המשפט תסקיר הבוחן את מסוגלותם של המאמצים לתפקד כהורים עבור הקטין, ולקיים עמו חיי משפחה תקינים ובריאים.
חשוב לציין, כי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בתיק 30/19 מיום 16/9/19, גם ידועים בציבור זכאים לאמץ ילדים. בפסק דינו, קבע בית המשפט, כי:
“לאור השינויים החברתיים שחלו במהלך השנים מיום שנחקק החוק, אין סיבה להניח כי תא משפחתי שבו בני הזוג נשואים זה לזה נחשב יציב ובטוח יותר מתא משפחתי שבו בני הזוג חיים במעמד ידועים בציבור.”
יתרה מזאת, בשנת 2005, קבע בית המשפט העליון, בפסיקה תקדימית וחשובה, כי אופי הקשר בין הורי המאמץ אינו השיקול המרכזי בבוא בית המשפט להכריע האם טובת הילד מחייבת אימוץ, אם לאו. בעקבות פסיקה זו, בשנת 2008 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, כי מדינת ישראל אינה פוסלת מתן היתר אימוץ גם לזוגות חד מיניים.
יחד עם זאת, הליך האימוץ הוא הליך מסובך ומורכב, והוא מחייב הן בקיאות וידע משפטיים, והן ניסיון בעבודה מול גורמי הרווחה. לכן, חשוב מאוד בטרם ניגשים להליך אימוץ, לפנות לעו”ד לדיני משפחה שילווה את ההורים המאמצים לכל אורכו של התהליך, הן מול גורמי הרווחה והן מול בית המשפט.
לסיכום, מייד עם החלטה על פרידה, בין אם ההחלטה נעשית באופן חד צדדי על ידי אחד מבני הזוג, ובין אם מדובר בהחלטה משותפת, מומלץ ביותר לפנות לעזרה משפטית של עו”ד בעל מומחיות בתחום דיני המשפחה.
שירות מקצועי של עו”ד עשוי, בסבירות גבוהה מאוד, לסייע כבר בראשיתם של ההליכים ממש, לרבות, גיבוש אסטרטגיה ועמדה כוללת בתיק, החלטה על הצעדים המיידים והראשוניים בהם יש לנקוט, איסוף המסמכים הנדרשים ועוד.
יתרה מזאת, עו”ד מנוסה בתחום דיני המשפחה, בעל רגישות וגישה אנושית, יעזור לבני הזוג להימנע מלהתדרדר לדפוסי התנהלות הסולים – ריבים מיותרים, התפרצויות זעם, נקמנות ואלימות.
ניהול הליכי גרושין על ידי איש מקצוע מתחילתו ועד סופו , יאפשר ללקוח לנווט סיפור פרידה כואבת לסיפור יותר פורמלי משפטי , בו ימלא הלקוח תפקיד מרכזי אך מחושב מראש ופרוגמתי ..
עו”ד לורה מקסיק הינה מומחית לדיני משפחה ובעלת נסיון רב לניהול הליכים מורכבים ומסובכים – הכוללים את רוב המרכיבים של פרידה ושבר בין בני הזוג, לרבות, גירושין , מזונות , משמורת ילדים , פירוק שיתוף ( רכוש) ועוד.
עו”ד לורה מקסיק דוגלת בגישה חיובית ופרגמטית של סיוע ללקוחותיה להגיע להסדר כולל, אשר יקבל את אישור בית המשפט ויאפשר ללקוח לצאת לחיים חדשים, וזאת בכל הנושאים שבמחלוקת, במינימום זמן ותוך השקעה כספית ונפשית מינימלית.
משרדנו ערוך לתת שירות משפטי כולל עבור לקוחותיו, ובתוך זה, ייעוץ משפטי שוטף לכל אורך ההליך, ייצוג בפני ערכאות משפטיות שונות, לרבות בהליכי ערעור, סיוע ללקוח, מציאת כלל המומחים הרלוונטיים להליך, לרבות, אקטואר ופסיכולוג וכן, אינטראקציה מול שירותי הרווחה, עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים נוספים.
משרדנו נותן פיתרון משפטי כולל ורב תחומי בניהול הליכי אישות ללקוחות מכל קשת המגזרים בחברה הישראלית, בהצלחה , באמינות ובמקצועיות בלתי מתפשרת.